זוכרים שבילדות ישנתם שעות ארוכות? שינה כזו כבדה שאפילו תקיעת חצוצרה היתה מתקשה להעיר אתכם?

אתם עדיין שם? סערת ברקים ומסיבה סוערת אצל השכנים עדיין משאירים אתכם עמוק בארץ החלומות? אם כן אתם מאושרים במיוחד ועוד יותר מיוחדים משחשבתם על עצמכם.

על פי ויקיפדיה: 95% מהאנשים סבלו או יסבלו מנדודי שינה בשלב כלשהו בחייהם ובזמן נתון בישראל כ-30% מהאוכלוסייה מתלוננים על כך. נתון מפתיע נוסף מציין כי בקרב צעירים 36% סובלים מקושי ליהנות משנת לילה בריאה.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%93%D7%95%D7%93%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%94

(ציטוט מויקיפדיה: נדודי שינה הם תופעה כלל עולמית נפוצה למדי. מעריכים כי 95% מהאוכלוסייה סובלים מנדודי שינה בשלב כלשהו בחייהם. כ-15 אחוז מהאוכלוסייה סובלים מנדודי שינה קשים או כרוניים. נדודי השינה נפוצים יותר בקרב מבוגרים מעל גיל 60, אצל נשים יותר מגברים[20], וכן במקרים בהם יש היסטוריה של דיכאון[21][22].

 

מסקר שנערך בישראל בשנים 2003-2004 מטעם ארגון הבריאות העולמי, עולה כי 30% מהישראלים דווחו על בעיות שינה. הסתבר כי נשים סובלות יותר מהפרעות שינה מגברים (36% לעומת 23%)[23]. ממצאי הסקר מראים כי שכיחות נדודי השינה בישראל בקרב הגיל המבוגר עולה בשיעור ניכר: מגיל 65 ומעלה, לכ-50% מהישראלים יש הפרעות שינה[24] סקר שנערך על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה בשנת 2004 מצא כי שכיחות נדודי השינה אצל הצעירים בישראל נמוכה יותר מאשר אצל המבוגרים, אך עדיין משמעותית: 36% מכלל הצעירים בישראל דווחו על נדודי שינה. עוד מצא הסקר כי גרושים ואלמנים סובלים מנדודי שינה הרבה יותר (70%) מרווקים ונשואים (41%)[25].)

 

למה אנחנו בכלל ישנים?

למרות שחקר השינה עדיין לא נותן לנו תשובות מלאות על תפקידיה אנחנו כולנו מודעים לכך שבמהלכה מתרחשים בגוף ובמוח תהליכים רבים.

המוח מעבד חוויות שונות ונותן פורקן לתחושות וללחצים שבאים לידי ביטוי מבחינתנו בחלומות (אותם רובנו מתקשה לזכור במדוייק, אם בכלל).
במהלך השינה מפריש המוח את הורמון הגדילה שבגילאים צעירים חיוני להתפתחות שלנו ועם ההתבגרות לשיקום הגוף ולשיפור תפקודו. מכאן קל לנו להבין ששינה איכותית מאפשרת הפרשה רבה יותר של הורמון הגדילה ובכך מבטיחה לנו חיוניות ובריאות טובה יותר בגילאים הגבוהים.

עוד מסתבר שאצל אנשים שסובלים ממחסור בשעות שינה עולה רמתו של חלבון תוך תאי בשם אינטרלוקין 6. חלבון זה אחראי ליצירת תהליכי דלקת שמתקיימים אמנם "על אש קטנה" אך פוגעים בכלי הדם, הלב ומערכות גוף נוספות ובכך מעלים את הסיכון לתחלואה קשה.

 

מה קורה במהלך השינה?

שינה תקינה ובריאה היא תהליך מחזורי בן 4 שלבים. במהלך הלילה בוגרים חווים בין 4 ל-6 מחזורי שינה שכל אחד מהם נמשך 90-110 דקות (אצל ילודים ותינוקות המחזורים קצרים יותר ומשך השינה ארוך יותר).

השלב הראשון הוא שלב הההירדמות בדרך כלל שלב קצר של שקיעה והאטה של קצב הנשימה ותדר פעילות המוח.

השלב השני הוא שלב הגלים האיטים המוח מאט עוד יותר

לאחריו מגיע שלב השינה העמוקה בו הגוף כבד מאוד – במהלך שלב זה מופרש הורמון הגדילה ונעשה תיקון של רקמות הגוף.

השלב הרביעי שנת REM – תנועות עפעפיים מהירות – זה השלב בו הגוף שלנו משותק ואילו קצב פעילות המוח גבוה ואנחנו חולמים. זהו שלב המרפא לנפש.

לפני הופעת שנת ה-REM אנחנו חוזרים שוב לשלב השני של השינה – מה שהופך את השינה קלה יותר.

חלק גדול מהאנשים מתעוררים עם סיום מחזור שינה ובדרך כלל, כשהכל תקין, הם נרדמים מיד חזרה.

בהפרעות שינה או בצריכה קבועה של תרופות מיישמות שינה נפגעים השלב השלישי הרביעי דבר שמונע מהגוף ומהנפש את הריפוי והשיקום שהשינה מספקת.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4755451/

 

הסיבות להפרעות שינה

הפרעות שינה נגרמות מסיבוך מגוונות כמו: סוכרת, דיכאון, שינויים הורמונליים (גיל מעבר למשל)\ הפרעות של מערכת העיכול ובעיקר ריפלוקס ו/או טפילים במערכת העיכול וגם בשל רמות גבוהות של חומרים מעוררים כמו היסטמין – המוליך הקשור בהתלקחות מצבים אלרגיים.
בכל המקרים האלה חיוני כמובן לפנות לטיפול טבעי שמתמקד בפתרונן של הפרות האיזון הללו. אולם ברוב במקרים האחרים נובעים קשיי ההרדמות או התעוררות באמצע הלילה מטרדות, מתח וחוסר יכולת להרגיע את פעילות המוח לאחר יום עמוס ואקטיבי.

כדי להתמודד עם המוח הפעיל בשעות לילה עומדות לרשותו גישות תומכות רבות ובהן: דיקור ורפלקסולוגיה שנעשים אצלי בקליניקה אך גם הקפדה על היגיינת שינה שכוללת הימנעות מאכילה בשעות מאוחרות, הימנעות לאלכוהול, קפה או חומרים מעוררים אחרים בשעות הערב והלילה וגם הימנעות ממסכים שכן האור הכחול יוצר עירנות ומעלה את רמות האנרגיה. גם ליצירת סביבת שינה נעימה מרגיעה כמו מיטה נוחה, שמירה על טמפרטורה מאוזנת בחדר השינה, צבעים יוצרי נינוחות ושקט, חשיכה מוחלטת וכד'  לכולם השפעה משמעותית על איכות השינה.

מעבר לאלה אני מציעה למטופלים שלי האזנה למוזיקה בתדרים שמשפיעים על האטת קצב גלי המוח ושיטות נשימה שיעשו את אותה פעולה.

צמחי מרפא, תוספי תזונה ופרחי באך – פתרונות יעילים ובטוחים

היות שרובנו מעוניינים להשיג איכות שינה בטווח המיידי ובכך להימנע מכל הנזקים שעלולים להתפתח כתוצאה מהתמשכות ההפרעה, עומדים לרשותנו צמחי מרפא.

יתרונם של צמחי המרפא בכך שהם מאפשרים לנו להרגיע את פעילות המוח, לטפל בחרדה ובמתח וגם בהתנייה שנובעת מהתמשכותן של הפרעות השינה (מי שחווה נדודי שינה וקשיי הירדמות מגיע בדרך כלל למיטה עם חשש שלא יצליח להירדם – בדרך כלל זו נבואה שמגשימה את עצמה).

פורמולות צמחי מרפא במותאמות אישית ומבוססות על צמחים מרגיעים כמו מטריקריה (תמצית של קמומיל), ואלריאן, פסיפלורה, הומולוס לופולוס ואחרים.

פרחי באך – תמציות שמסייעות לאיזון המצב הרגשי, מותאמות אישית ומאפשרות להרגיע גם מוח אקטיבי מדי שלא מפסיק "לטחון".

תוספי תזונה שמשפיעים על מוליכים עצביים במוח ומאפשרים שליטה טובה יותר במנגנון השינה. ביניהם GABA.