כמעט כולנו ישנו בילדותנו שנת ישרים. שינה כבדה, עמוקה ומרעננת.
אבל בבגרות? משהו קורה לשינה המתוקה הזו ואצל רוב הבוגרים היא מופרעת, מוטרדת ולעיתים מזומנות אינה די מרעננת.
על פי ויקיפדיה: 95% מהאנשים סבלו או יסבלו מנדודי שינה בשלב כלשהו בחייהם ובארץ בכל זמן נתון מתלוננת כ-30% מהאוכלוסייה על הפרעה באיכות השינה. נמסתבר גם שכ 36% מהצעירים סובלים מקשיים והפרעות בשינה.
(ציטוט מויקיפדיה: נדודי שינה הם תופעה כלל עולמית נפוצה למדי. מעריכים כי 95% מהאוכלוסייה סובלים מנדודי שינה בשלב כלשהו בחייהם. כ-15 אחוז מהאוכלוסייה סובלים מנדודי שינה קשים או כרוניים. נדודי השינה נפוצים יותר בקרב מבוגרים מעל גיל 60, אצל נשים יותר מגברים, וכן במקרים בהם יש היסטוריה של דיכאון.
מסקר שנערך בארץ ב- 2003-2004 ע"י ארגון הבריאות העולמי, עולה כי 30% מהישראלים דווחו על בעיות שינה. נשים נוטות יותר להפרעות שינה מאשר גברים (36% לעומת 23%).שכיחותם של נדודי השינה בישראל בקרב בני הגיל המבוגר עולה בשיעור ניכר: מגיל 65 ומעלה, לכ-50% מהישראלים יש הפרעות שינה עפ"י סקר של המכון לגיאוקרטוגרפיה ב-2004 נמצא כי שכיחות נדודי השינה בקרב בני הגילאים הצעירים בישראל נמוכה מאשר בקרב המבוגרים, עם זאת עדיין 36% הינו נתון גבוה משמעותית. עוד עפ" נתוני הסקר אלמנים וגרושיםסובלים מנדודי שינה הרבה יותר (70%) מאשר רווקים ונשואים (41%).)
למה אנחנו צריכים לישון?
במהלך השינה מתרחשים בגוף ובמוח תהליכים שונים.
לחצים ותחושות זוכים לפורקן וחוויות עוברות תהליכי עיבוד. החלומות מהווים אמצעי לשיחרור לחצים שמצטברים בערות. הורמון הגדילה שבגילאים צעירים חיוני להתפתחות ועם ההתבגרותמסייע להתחדשות הגוף ושיקומו – מופרש במהלך השינה. כשהשינה טובה יותרעולה גם הפרשתו של הורמון הגדילה ומשפרת את יכולת ההחלמה, שיקום הגוף, שימור החיוניות והצעירות בגילאים גבוהים.
אצל הסובלים ממחסור בשעות שינה עולה כמותו של אינטרלוקין 6 חלבון תוך תאי שאחראי ליצירת תהליכי דלקת. תהליכים אלה מתקיימים אמנם "על אש קטנה" אולם הם פוגעים בלב, בכלי הדם ומערכות אחרות. סכנתם גדולה ליצירת תחלואה קשה.
שלבי השינה
שינה היא תהליך מחזורי שיש בו 4 שלבים. אנשים מבוגרים חווים בין 4 ל-6 מחזורי שינה שכל אחד מהם נמשך 90-110 דקות (אצל ילודים ותינוקות המחזורים קצרים יותר ומשך השינה ארוך יותר).
שלב 1: הירדמות – שלב קצר בו חלה האטה של קצב הנשימה ושל תדר פעילות המוח.
שלב 2: גלי מוח איטיים.
שלב 3: שינה עמוקה, הגוף כבד וממעיט בתנועה – זה סמן ההפרשה שלהורמון הגדילה.
שלב 4: REM – תנועות מהירות של העיניים – הגוף אינו נע ולעומת זאת קצב פעילות המוח מאוד מהיר זה מצב חלימה בו הנפש זוכה לשיחרור לחצים והחלמה.
לפני השלב הרביעי ישנה חזרה לשלבהשינה השני ואז השינה הופכת יותר קלה.
רבים מתעוררים בתום מחזור שינה וכשהמצב תקין ירדמו מיד שוב.
צריכת תרופות שינה פוגעת בשלבי השינה העמוקה ושנת נחלימה ובכך בעצם נמנעים מהאדם שלבי הריפוי.
מה גורם להפרעות שינה
בין הגורמים המשמעותיים לשיבושים בתהליף התקין של השינה: דיכאון נפשי, שיבושים ושינויים הורמונליים, הפרעות עיכול, טפילים במערכת העיכול, סוכרת וגם רמות גבוהות של היסטמינים שאופייניות למצבים של אלרגיה. כל גומי תחלואה אלה חייבים כמובן לקבל מענה טיפולי. כנראה שהרוב המכריע של ההפרעות נובע ממתחים, עומס חשבות, טרדות ורמות אדרנלין גבוהות עימן מגיע האדם לשנת הלילה שלו.
דיקור, רפלקסולוגיה,קרניו סקרל – טיפולים שניתנים בקליניקה שלי עשויים לסייע רבות בהורדת רמות הסטרס וביצירת איזון שמשפר את איכות השינה. היגיינת שינה, מושג שנכנס לג'רגון בשנים האחרונות כוללת המלצות הימנעות מאכילה בשעת הערב המאוחרות, הימנעות מחומרים מעוררים כמו קפה וגם משקאות אלכוהוליים לקראת השינהוהיתנזרות ממסכים שגוון האור שלהם מעורר. גם לסביבת שינה נעימה, נוחה ומרגיעה יש השפעה מיטיבה וחשובה
על איכות השינה.
גם נשימות מונחות ומוזיקה בתדרים שמסייעים להרגעת המוח והאטת פעולתו יש יכולת לסייע בשיפור איכות השינה וקיצור זמן ההירדמות.
צמחים ותמציות
הן בתמציות באך ובוודאי בקר צמחי המרפא גלומות אפשרויות מעולות להתמדדות עם מתח, שיפור יכולת הסתגלות של הגוף והנפש והשפעה ישירה ועקיפה על השינה, איכותה ומישכה.
בין צמחי המרפא המוכרים והמקובלים נמצאים צמחים מרגיעים כמו מטריקריה (תמצית של קמומיל), ואלריאן, פסיפלורה, הומולוס לופולוס. את ההתאמה האישית ואת שילוב הצמחים בפורמולה יש לעשות לאחר איבחון.
כך גם פורמולות של פרחי באך מותאמות אישית לצרכי המטופל ועל פי איבחון שנעשה תוך שיחה איתו.
בנוסף ניתן להתאים תוספי תזונה שמאזנים או משפרים את מאזן המוליכים העצביים ובכך מתפרת איכות השינה והתיפקוד הרגשי בכלל.
.
