בשנים האחרונות אני עוסקת רבות בהשפעתה של הנשימה על מערכת העצבים,
התפקוד הפיזיולוגי ובכלל על כל אחד מהיבטי החיים שלנו.
מעבר לעובדה ששליטה בנשימה היא כלי זמין ופשוט שנמצא בידיים של כל אחד מאיתנו,
מסתבר שהבנה עמוקה ותירגול עקבי עשויים להבטיח לנו בריאות ואיכות חיים לאורך שנים.
רובנו מודעים לכך שתפקוד הורמונלי תקין משפיע על ההרגשה, התפקוד והבריאות וראו זה פלא, הנשימה משפיעה גם על המערכת הזו. לפניכם סקירה על איך בדיוק זה קורה.
רוצים להבין יותר, הצטרפו לסדנאות הנשימה שאני מעבירה.
- קשר בין מערכת העצבים למערכת האנדוקרינית:
המערכת האנדוקרינית (שאחראית להפרשת הורמונים) ומערכת העצבים קשורות בקשר הדוק. במרכז הקשר הזה עומדים ההיפותלמוס ובלוטת יותרת המוח (היפופיזה), שמווסתים את פעילותן של בלוטות הורמונליות בגוף, כגון בלוטת האדרנל, בלוטת התריס, והלבלב.
כשאנחנו נושמים נשימה מודעת ועמוקה, אנחנו משפיעים ישירות על מערכת העצבים האוטונומית, שהיא זו שמעבירה "הוראות" למערכת האנדוקרינית.
- השפעה על מערכת העצבים האוטונומית:
מערכת העצבים האוטונומית מורכבת משני חלקים מרכזיים:
המערכת הסימפתטית (fight or flight): מופעלת במצבי לחץ ומעלה רמות של הורמוני סטרס כמו אדרנלין ו-קורטיזול.
המערכת הפאראסימפתטית (rest and digest): מופעלת במצבי רוגע, ומורידה את רמות הורמוני הלחץ, תוך עידוד הפרשה של הורמונים שמביאים לשקט ורוגע, כמו אוקסיטוצין.
נשימות עמוקות ומודעת מפעילות את המערכת הפאראסימפתטית דרך גירוי של עצב הוואגוס, עצב מרכזי שמחבר את המוח לרוב האיברים הפנימיים. גירוי זה מוביל להפחתת ייצור קורטיזול ואדרנלין, ומעודד שחרור הורמונים מרגיעים.
- הפחתת הורמוני לחץ:
נשימות עמוקות ואיטיות מורידות את רמות קורטיזול, הורמון הלחץ המרכזי שמופרש מבלוטת האדרנל.
הורדת הקורטיזול מקטינה את ההשפעות המזיקות של סטרס כרוני, כמו דיכוי המערכת החיסונית, פגיעה במערכת העיכול, והגברת דלקתיות בגוף.
- הגברת שחרור אוקסיטוצין וסרוטונין:
נשימה נכונה מעודדת שחרור של אוקסיטוצין, "הורמון האהבה", שמקושר לרגיעה, תחושת ביטחון ושיפור הקשרים הבינאישיים.
במקביל, נשימה עמוקה משפרת את זרימת החמצן למוח ומעודדת שחרור של סרוטונין, שהוא נוירוטרנסמיטר שמשרה שמחה ורוגע.
- איזון רמות אינסולין וסוכר:
נשימה עמוקה מורידה את פעילות המערכת הסימפתטית, מה שמסייע לשמור על רמות מאוזנות של אינסולין בגוף. סטרס כרוני, לעומת זאת, גורם להפרשה מוגברת של סוכר לדם ויכול לפגוע במטבוליזם לאורך זמן.
- שיפור השינה ואיזון הורמונים נוספים:
נשימה נכונה משפרת את איכות השינה, שחשובה לאיזון הורמונים כמו מלטונין (הורמון השינה) והורמון הגדילה.
שינה טובה כתוצאה מנשימה מודעת מובילה לאיזון טוב יותר של כלל המערכת ההורמונלית.
דוגמה להשפעה של נשימה על הורמונים:
נניח שאתם נמצאים במצב לחץ, כמו פקק או ויכוח קשה. הגוף מיד מפריש אדרנלין וקורטיזול, שגורמים לעליית דופק, נשימה מהירה, ולעיתים אפילו תחושת "קיפאון".
כשתתחילו לנשום עמוק ואיטי, אתם "מעבירים פקודה" דרך עצב הוואגוס לגוף להפעיל את המערכת הפאראסימפתטית, מה שיוביל להפחתת הקורטיזול והאדרנלין. תוך זמן קצר, הגוף יחזור לאיזון.
מסקנה: הנשימה כמפתח לאיזון הורמונלי
נשימה מודעת היא כלי פשוט אך עוצמתי לוויסות ההורמונים בגוף. היא יכולה לעזור להפחית לחץ, לשפר את איכות החיים, ולאזן מערכות שמושפעות באופן ישיר מסטרס.
