איזו שמחה, סוף סוף מצאנו את דלעת הספגטי…. ״פסטה״ איכותית, נטולת גלוטן ועשירה בקרוטנים שיחדשו לנו את הרקמות הריריות, ישפרו את מראה העור ויתמכו בבריאות העיניים ועוד כהנה וכהנה.
דלעת ספגטי הוא צמח ממשפחת הדלועיים, בעל פרחים צהובים ופירות בעלי צבע צהבהב-כתום, כשבמרכזם גרעינים גדולים. מבחוץ הפרי נראה כמו דלעת צהובה מאורכת וקליפתו עם נקודות קטנות.
כאשר אינו מבושל, פנים הפרי קשה ודומה לדלעת. לאחר הבישול פנים הפרי הופך רך ומקבל מרקם חוטי המזכיר ספגטי. בשל טעמו הטפל רצוי להוסיף רטבים ותבלינים.
הצבע הצהוב-כתום מסגיר את הכמויות הגבוהות של קרוטנואידים שיש בפרי (בטא קרוטן ולוטאין). קרוטנואידים חשובים לבריאות העיניים, העור, העיכול, המערכת החיסונית וריריות שונות. הקרוטנואידים משמשים כנוגדי חמצון חזקים וישנם מחקרים המצביעים עליהם גם כעוזרים במניעת סרטן בצורה מובהקת.
בנוסף, דלעת הספגטי מהווה מקור עשיר לחומצה פולית כמו גם לויטמינים A, B, C ו-E, סידן, מגנזיום, מנגן, ברזל, זרחן, אשלגן ואבץ. מקור USDA
100 גרם דלעת ספגטי מבושלת (ללא רוטב) מכילה:
30 קלוריות
7 גר׳ פחמימות
1.5 גר׳ סיבים תזונתיים
2.76 גר׳ סוכרים
אפשרויות בישול
דלעת הספגטי, שמקורה ביבשת אמריקה, היא מתקתקה, עדינה מאוד, כמעט נייטרלית, דבר ההופך אותה לבת לוויה מושלמת לרטבים שונים.
אפשר לאכול את דלעת הספגטי ללא בישול – מגררים ומוסיפים רוטב או מוסיפים לשייק פירות.
חשוב ביותר! אין לבשל יתר על המידה, כדי שלא יתקבל פירה במקום חוטים דמויי ספגטי ובנוסף אובדן הערכים התזונתיים.
אידוי: כדי לבשל את דלעת הספגטי בשיטת האידוי מניחים את הדלעת על מסננת מעל סיר ובו מים רותחים. טמפרטורות אדי המים מגיעה רק עד 100 מעלות צלזיוס, ולכן מרבית הערכים התזונתיים נשמרים. רצוי לחתוך את הפרי לשני חלקים, להוציא את הגרעינים (לגידול ביתי).
אפיה בתנור: חוצים את הפרי לאורכו, מוציאים את הגרעינים ואופים ב-180 מעלות במשך 20 דקות, הופכים ואופים עוד 20 דקות.
גידול דלעת ספגטי בגינה
דלעת דורשת מרחב, ולכן מומלץ לשתול אותה בחצר ולזרוע את הזרעים ששמרנו מהפרי באפריל. את הזרעים יש לייבש היטב (כדי שלא יתעפשו) ולאחסן בקופסה סגורה עד מועד הזריעה.
לגידול נדרש מרחב בעל רדיוס של ארבעה־חמישה מטרים לפחות. מערבבים את הקרקע עם אדמת עציצים או קומפוסט ומתחחים (מפוררים, מאווררים) אותה. יוצרים בורות בקוטר ובעומק של 5 ס״מ ובמרווחים של מטר אחד מהשני מניחים בכל אחד 2־3 זרעים. האדמה צריכה להיות לחה מאוד עד שהצמח נובט. לאחר מכן השורשים מתעמקים באדמה וההשקיה יכולה להיות מתונה יותר. שימו לב לעלים, אם הם קמוטים או מצהיבים, יש צורך ביותר מים.
אם יש לכם מתכונים מעניינים נשמח לקבל ולפרסם כאן באתר,
לבריאות,
