איך נשימה יכולה לעזור לכם להפחית את רמת המתח והחרדה בחייכם

"תנשמו עמוק! תירגעו" – כמה פעמים שמעתם את הביטוי הזה כשהייתם בשיא של מתח, כעס או סערה רגשית? אנשים עם כוונות ממש טובות "תפסו פיקוד" לפתע ויעצו לכם בידענות, את מה שבוודאי גם הם שמעו מאחרים פעמים רבות מספור. ועם יד על הלב – האם "השכטה" העמוקה הזו של אוויר שלקחתם עזרה? האם מישהו יצא ממצב של מתח רציני או חרדה על ידי זה ששאף המון אוויר פנימה? מערכת העצבים שלנו אכן מושפעת משמעותית מתהליך הנשימה, אך ממש לא נוטה להרגיע את פעולתה דווקא משאיפה עמוקה. בהרצאות ובסדנאות שלי אני מציעה לאנשים לעשות איתי תרגיל קטן. אנחנו הולכים יחד אפילו יד ביד ומדמיינים שהגענו למעבר חצייה. כפי שחונכנו כולנו מסתכלים היטב ימינה, שמאלה ושוב ימינה ובודקים שאף רכב אינו מגיע ומתחילים לחצות את הכביש. אלא שאז אי משם מגיע פתאום רכב במהירות מסחררת – התגובה המיידית של כל מי שעושה את התרגיל הזה בהתרכזות והתמסרות עמוקה היא לקחת שאיפה עמוקה של אוויר, תוכלו אפילו לדמיין את צליל הבהלה שמתלווה לשאיפה.

למה בעצם אנחנו שואפים כך במצב של בהלה?

כיוון ששאיפה עמוקה ומהירה מפעילה את מערכת העצבים הסימפאטטית שלנו – המערכת המאיצה – זו שגורמת לנו להפעיל את תגובת הסטרס בגוף. כלומר, גורמת לבלוטת האדרנל – יותרת הכילייה להפריש כמות גדולה של אדרנלין שמתחיל שרשרת תגובות ובהן אלה שאמורות לעזור לנו להתמודד עם המצב – לברוח למשל. (במסגרת התגובות הפיזיולוגית לעליית רמת האדרנלין: משתחרר סוכר לזרם הדם כדי לספק אנרגיה זמינה לשרירים, עולה לחץ הדם, מוגברת זרימת הדם לשרירים ופחות למערכת העיכול ועוד. דמיינו מה קורה לגוף כשכל הסיפור הזה חוזר על עצמו בתכיפות גבוהה.)

אז בכל זאת, איך נשימה יכולה לעזור לכם להפחית את רמת המתח והחרדה בחייכם?

כשאנחנו רוצים להירגע עלינו להפעיל דווקא את התגובה הפארא סימפטטית – המרגיעה. לשם הרגעה עלינו לפעול בדיוק להיפך, במקום לשאוף עמוק – לנשוף ארוכות. נשיפה איטית וארוכה תאפשר למערכת העצבים הפארא סימפאטטית – המרגיעה להיכנס לפעולה. אמנם תשומת לב לנשימה ואימוץ טכניקות נשימה יעילות מאפשרות לנו באמת לשלוט ביעילות גדולה בתגובות המתח והחרדה אך ההשלכות בריאותיות רחבות אף הרבה יותר. כולנו יודעים שכדי לשמור על פעילות תאית (הפעילות החיים של תאי הגוף) אנחנו זקוקים לכך שחמצן יכנס לתוך התאים. חמצן נכנס לתאי הגוף כאשר במירווחים בין התאים נמצאת רמה מספקת של דו תחמוצת הפחמן (2CO).מי שיצא לו לראות אדם בהתקף חרדה קשה כאשר הנשימה שטחית ומהירה והוא שואף הרבה חמצן פנימה – מופיעה תגובה של ספאזם של איברים מלווה בחוסר יכולת להגיב, אובדן שליטה על שרירי הגוף. הסיבה היא שבמירווחים הבינתאיים אין די דו תחמוצת הפחמן וכתוצאה תאי הגוף לא נכנס מספיק חמצן אל תוך התאים עצמם. אז הרי לנו דרך נוספת שקושרת מתח מתמשך עם פגיעה בבריאות – תאים שלא מקבלים מספיק חמצן עלולים להפסיק לתפקד באורח בריא. רמות גבוהות של הורמוני סטרס מזיקות לבריאותנו בכמה אופנים שבכולם ניתן לשלוט על ידי אימוץ שיטות נשימה שיוצרות רגיעה. בעולם המופלא הזה של הנשימה כאמצעי יעיל לשיפור תפקודים בגוף ותפקודי מערכת העצבים במיוחד יש עוד מידע עצום ושפע טכניקות: החל בנשימה דרך האף בכלל שמשפרת עוד יותר את ההשפעה המרגיעה ואף מאזנת את רמת לחץ הדם ומשפרת את תפקוד הלב ודרך צלילים שניתן באמצעותם להעלות הפרשת חומרים מרגיעים בגופנו.

נושמים וגם "מסניפים" – לרגיעה

אימתצם דרך נשימה בריאה יותר ומרגיעה? נפלא. עכשיו תארו לעצמכם שאפשר להריח ניחוח מבושם שמוליקולות החומר ששאפתם עוזרות לכם להירגע. הפעם אין מדובר ב"חומרים אסורים" אלא בשמנים אתריים שיש להם השפעה מיטיבה על מערכת העצבים. הידוע והמוכר בשמנים האתריים הללו הוא הלבנדר – "מלך" השמנים. הניחוח עדין, סגולות המרפא רבות ביותר והוא אפילו משמש היום בבליעה ב"תרופה" במוצעת בקופות החולים. שאיפה של שמן אתרי לבנדר או מריחה שלו על העור הוכחה במחקרים שונים כיוצרת רגיעה במיוחד ביישום ממושך ומתמיד. אז הלבנדר, כמו שמנים אחרים שניתן להתאים באופן אישי לצרכים המדוייקים של כל אחד מאיתנו עשוי לאפשר לנו תפקוד רגשי משופר ורגוע.