חיבור אל ״מעין נסתר״ של רוגע
את תרפיית קרניוסקרל (Craniosacral Therapy) פיתח האוסטאופת ד״ר וויליאם סאתרלנד ב-1930. במהלך לימודיו התרשם סאתרלנד שבניגוד לתיאוריות אותן למד, קיימת תנועה המתרחשת בין מפרקי הגוף, תפרי הגולגולת ואזורי החיבור של השלד. על פי סאתרלנד לתנועה הקלה של אזורי החיבור יש השפעה משמעותית על תנועת נוזלי המוח והשדרה ומכאן על פעילות מערכת העצבים ועל תפקוד מערכות הגוף בכלל.
כדי לבדוק את התיאוריה שלו פיתח סאתרלנד מעין קסדה אשר לחצה על אזורי קרקפת שונים וכתוצאה מהלחץ הופיעו הפרעות שונות החל בכאבי ראש דרך הפרעות עיכול, הפרעות עצביות ואחרות. מכאן הבין שלחצים מולדים או כתוצאה מפגיעות פיזיות, מתנוחות קבועות או ממתח רגשי משפיעים גם על המצב הפיזי. לחצים כאלה ניתנים לשחרור ע״י השבת התנועה הטבעית והבריאה לאזורי החיבור.
בתרפיית קרניוסקרל קיימות שתי גישות עבודה:
- ביודינמית – נעשית תוך האזנה עמוקה לתנועה בגוף, מתן תמיכה וליווי של התנועה הזו ולעיתים מניפולציה עדינה ביותר שמטרה לעודד את הגוף להשיב את עצמו לאיזון
- מכנית – אשר גורסת ביצוע מניפולציה לתיקון
בקליניקה שלנו אנו מיישמים את הגישה הביודינמית, מתוך אמונה שהגוף והנפש יודעים לאזן ולתקן את עצמם ורק זקוקים לתנאים המתאימים. ההקשבה העמוקה מאפשרת, גם למטפל וגם למטופל, להיות עדים לשינויים המתרחשים ולהבין הרבה יותר טוב את הצורך של הגוף באותו רגע במהלך הטיפול. במקרים רבים המטופל נרדם וחווה רגיעה עמוקה ביותר.
תרפיית קרניוסקרל משולבת ברוב ״חבילות הטיפול״ בקליניקה שלנו. למדנו שזאת דרך מצוינת להעמיק ולהעצים את האפקט של הטיפול.
החיבור אל אותו ״מעין נסתר״ של רוגע אשר קיים עמוק בתוכנו הוא המאפשר ריפוי עמוק ומלא ואליו אנחנו שואפים.
